שינה והפרעות שינה בילדות/ ד"ר אפק איריס
חקר השינה באופן מדעי החל לפני כמאה שנים.
1907- תיאוריית ההיפנוטוקסין:בזמן עירות הצטברות אדנוזין, רעלן מיישן.
1920- נתנאל קלייטמן- גילה המחזור הצירקדיאני, סתר את תיאוריית ההיפנוטוקסין.
1928 – גילוי ה- EEG, מאפשר מדידת שינה באופן אובייקטיבי
1953- תגלית שנת החלום (אסרינסקי וקלייטמן)
מהי שינה?
ירידה במודעות ובקשר עם הסביבה.
ירידה בתנועתיות ובפעילות השרירים.
הפחתה משמעותית של התנהגות רצונית.
קיימת ירידה הדרגתית בהכרתיות.
המח אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי
מבנה השינה
לפי מעקב של רישום גלי המוח EEG
ניתן לזהות חמישה שלבים:
שני שלבים של שינה שטחית
שני שלבים של שינה עמוקה
שנת REM
מאפייני שנת חלום REM- Rapid eye movement
- מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, גלי EEG מהירים, אך שיתוק שרירים פונקציונלי.
- נקראת שינה פרדוקסאלית- יש פעילות מטבולית גבוהה, אך אטוניה (שיתוק שרירים)
- בעלת תפקיד ייחודי בעיבוד מידע, בגיבושו ובאחסונו בזיכרון
- מניעת שנת חלום פוגעת ביכולת הלמידה
- שינה לאחר למידה עשירה יותר בשנת חלום
- יציבות רגשית- לשנת חלום קשר הדוק עם מחלות נפשיות דכאון, מניה- דפרסיה , הפרעות פוסט טראומטיות
מאפייני שלבי השינה:
שלב | EEGגלי המוח | EMGמתח שרירים | EOGתנועות עיניים |
עיירות | ביתא (<15 הרץ)אלפא (8-12 הרץ)תטא (2-7 הרץ) | גבוה | מהירות |
שלב 1 | תטא (2-7 הרץ)אלפא | מתח שרירים נמוך יותר | איטיות מעגליות במישור האנכי |
שלב 2 | תטאK COMPLEXכישור שינה | נמוך יותר , יורד | אין |
שלב 3 | דלתא(1-2 הרץ)(20%-40%) | יורד | אין |
שלב 4 | דלתא מעל 50% | יורד | אין |
REM | אלפא ותטא | 0 | ריצוד עיניים מהיר |
תבנית שינה- היפנו גרמה
- היפנוגרמה- תיאור שלבי השינה לאורך זמן
- אצל אדם שזקוק ליותר שינה נראה יותר מחזורים
- מחזורי השינה אינם שווים- הראשונים עשירים בשינה עמוקה, במחזורים האחרונים של הלילה הרבה שנת חלום.
- כשאדם עייף יותר השינה שלו יותר יעילה.
Recovery Sleep – אחרי חסך שינה נראה עלייה באחוז שינה עמוקה ושנת חלום.
מחזורי שינה המחזור הצירקדיאני:
- מחזור ערות-שינה על פני היממה
- מותאם ומושפע מאור-חושך
- שתי תקופות של ישנוניות מרבית
מה קובע את השינה Determinants of Sleep
- הומאוסטזיס- ככל שאנו ערים יותר זמן, אנו יותר ישנוניים
- מחזוריות צירקדיאנית- השעון הביולוגי מותאם לאור וחושך
- שונות אישית
- גיל
שיטות למדידת השינה :
דיווחי הורים
בדיקת שינה מעבדתית
הקלטת וידיאו מואצת
רישום אקטיגרפי
דיווחי הורים:
- חשיבות רבה בתיאור האינטראקציה הורה- ילד לפני ההירדמות .
חשוב במיוחד באבחון וטיפול
חסרון: מהימנות דיווח ההורים מוגבלת
בדיקת שינה מעבדתית PSG – פוליסומנוגרפיה:
בדיקה רב ערוצית של מדדים פיזיולוגיים- EEG , תנועות רגליים, מתח שרירים, קצב לב, נשימות, רמת ריווי חמצן בדם .
מומלצת לבירור הפרעת שינה "רפואית"
יקרה ולא תמיד מייצגת שינה טבעית
לא מתאימה לאבחון מתמשך ולמעקב טיפול
הקלטת וידאו מואצת
- מצלמה המצלמת בדגימה כל כמה שניות
- מאפשר להבין בין מצבים שונים של שינה וערות
- מאפשר להבחין בהתערבויות של ההורים
- נעשה בסביבה הטבעית של הילד
האקטיגרף
– מספק מדדי שינה שונים על בסיס רישום תנועות גוף.
– ניתן לשימוש בסביבת השינה הטבעית של הילד.
– מאפשר לבצע מעקב מתמשך של דפוסי השינה.
– נתונים מוגבלים מבחינה פיזיולוגית – אינו מבחין בברור בין שלבי השינה השונים.
התפתחות והתגבשות השינה
א. שינויים במשך/כמות השינה.
ב. שינויים בפיזור השינה.
(המחזור הצירקאדיאני)
ג. שינויים בשלבי השינה.
(המחזור האולטרדיאני, הארכיטקטורה של השינה)
שינויים בפיזור השינה
- ילודים- כ-5 אפיזודות שינה (כל אחת עד 4 שעות) במהלך היממה.
- גיל 3 ח' – הבחנה ברורה בין יום ולילה (9-6 ש' רצוף).
- גיל חצי שנה- שינה מרוכזת בלילה, כ-2 תנומות יום.
- גיל שנה וחצי– מרבית התינוקות מוותרים על תנומת בוקר.
- גילאי גן – שינה מרוכזת בלילה, רוב הילדים אינם ישנים ביום.
שינויים בשלבי השינה
-ילודים:
א. אין הבדלים ברורים בין שלבי השינה השונים. הבחנה מקובלת הנה בין "שינה פעילה" (REM) לבין "שינה שקטה" (NREM).
ב. כניסה מיידית לשנת REM, אשר מהווה מחצית מזמן השינה.
ג. משך מחזור השינה – כ-60 דקות.
גיל 3 חודשים:
א. הבחנה ברורה יותר בין 4 שלבי שנת NREM.
ב. משכי שנת ה-REM מתקצרים.
השינה בגיל גן ובית ספר יסודי
משך השינה ופיזורה:
-משך השינה ממשיך להתקצר בהדרגתיות: 10-11 שעות בממוצע בגיל החביון (ביה"ס יסודי).
-השינה מרוכזת בלילה (מוותרים על שנת צהרים).
מבנה השינה:
-מתייצב על אופיו הבוגר סביב גיל 5: מחזור שינה של 90 דקות, שנת REM תופסת כרבע מזמן השינה ומופיעה בשכיחות גבוהה יותר בסוף השינה.
מדוע חשוב לאבחן הפרעות שינה?
– בילדות המוקדמת שכיחות גבוהה של הפרעות שינה.
– עקביות- כ-50% מהתינוקות בעלי הפרעות שינה ממשיכים לגלות הפרעה כרונית במהלך הילדות.
– להפרעות שינה עלולות להיות השלכות על תחומי תפקוד רבים אחרים של הילד.
סוגים של הפרעות שינה
- אינסומניה – קושי בהרדמות, קושי בשמירה על רצף השינה ויקיצה מוקדמת.
- היפרסומניה- הפרעות של ישנוניות ועייפות יתר יומית.
- הפרעות בשעון הביולוגי / הפרעות בתזמון השינה.
- פרסומניות- הפרעות נלוות לשינה
הפרעות של עייפות יתר יומית-היפרסומניה
מאפיינים התנהגותיים
עייפות קיצונית במהלך היום יכולה להתבטא:
ישנוניות ואפטיות או אי שקט קיצוני- תנועתיות והיפראקטיביות.
מופיעות לרוב על רקע הפרעות פיזיולוגיות בשינה כגון דום נשימה בשינה, או תנועות רגליים מחזוריות.
בדנב"ש קיימת הפסקת נשימה (עקב היצרות של דרכי הנשימה העליונות) המביאה ליקיצות רבות ולשינה מקוטעת.
מאפיינים- נחירות, שינה בפה פעור, תחושת יובש בגרון, הזעת יתר.
- אצל פגים וילודים – עקב חוסר בשלות של המערכת הנשימתית (לעיתים ניתן CPAP )
- אצל פעוטות וילדים בעקבות שקדים מוגדלים. לעיתים נדרשת התערבות כירורגית.
- sleep apnea
הפרעות בשעון הביולוגי הפרעות במקצב הצירקדיאני Circadian rhythm sleep disorders
Sleep-schedule disorders
– פאזת שינה מעוכבת – נפוץ בעיקר בקרב מתבגרים
– פאזת שינה מוקדמת – נפוץ בקרב תינוקות ופעוטות
– מחזור שינה בלתי סדיר
הפרעות נלוות לשינה פרסומניות
אלו תופעות מיוחדות המתרחשות בזמן שינה:
יקיצות חלקיות
הליכה משינה
דיבור בשינה
ביעותי לילה
פרסומניות אחרות
סיוטים
הרטבת לילה
ברוקסיזם -חריקת שיניים
פראסומניות שכיחות
- דיבור בשינה
- הליכה בשינה
- סיוטים
- יקיצה מבוהלת
- ביעותי שינה
- תנועות ריתמיות
גורמים הקשורים באינטראקציות הורה – ילד
– דפוסי התקשרות
– חרדות פרידה
– מעורבות ההורים בהשכבה, טכניקות הרגעה
הטיפול בהפרעת שינה:
שלב האבחון:
- ראיון מקיף עם ההורים לפי המודל הטרנזקציונלי
- מעקב אובייקטיבי וסובייקטיבי אחר השינה במהלך שבוע – באמצעות מכשיר האקטיגרף, ויומני הורים.
שלב הטיפול:
– התאמת הטיפול לסוג הבעיה, חומרתה ומקורותיה.
שלוב בין עקרונות טיפוליים של שתי גישות עיקריות:
- הגישה הקוגנטיבית-התנהגותית
- טיפול דינמי קצר-מועד